התפתחות מבשלות הבירה הישראליות
מים, לתת, כשות ושמרים בשביל לייצר בירה טובה די בארבעה מרכיבים – אף על פי שבעשור וחצי האחרונים החלו לצוץ עשרות מבשלות ביתיות-בוטיקיות בסגנון craft שמייצרות בירות לא מסוננות ולא מפוסטרות המשמרות טעמים עזים – ההיסטוריה של הבירה הישראלית נטועה עמוק בעבר – ושרידים למבשלות בירה מקומיות בנות אלפי שנים נמצאו בחפירות בסמיכות לחופי הכנרת. כיצד התפתחה תעשיית הבירה המקומית ולאן פנייה מועדות? הסקירה לפניכם.
החך נפתח עם השמיים
עד לפני עשור וחצי שלטו בישראל שתי מבשלות מקומיות "בירה מכבי" ובירה "גולדסטאר" אלו חלשו על מרבית השוק (עד לימנו אנו) והתחרו על מספר מותגים גדולים מיבוא כמו: "הייניקן", ו"קרלסברג". עם פתיחת השמיים לחברות תעופה נוספות, חלה הוזלה משמעותית במחירי הטיסות, והמטייל הישראלי שעד כה היה מורגל לבירת לאגר לבנה מסוננת ומפוסטרת נחשף לטעמים שונים, פירותיים, מרירים, לא מסוננים, מתוחכמים יותר, והביא אותם לארץ – הן באמצעות ייבוא והן באמצעות ייצור עצמי בשיטת ה-Craft.
קיים הבדל מהותי בין ייצור תעשייתי של בירות לבין ייצור מקומי בשיטת ה-Craft, כאשר בירות ה-Craft מורכבות מארבעה מרכיבים בלבד שנבדלים זה מזה בסוגים ובמינונים. בירות Craft עוברת מספר תהליכי תסיסה ושומרות על טעמים הקרובים אל הטבע. לעומת זאת הבירה התעשייתית כשמה כן היא נוצרה כדי לתת מענה לשווקים גדולים, דבר שבא לידי ביטוי בטעם "שמתאים לכולם", חיי מדף ארוכים ושימוש בחומרי גלם זולים. לא פעם הבירות המסחריות דומות זו לזו בטעמן לעומת בירות Craft שנבדלות בטעמן באופן משמעותי.
המצב בישראל ביחס לאירופה
ישראלים שותים יותר בירה משנים עברו, מתעניינים יותר ופתוחים לטעמים חדשים. בעשור וחצי האחרונים חלה התפתחות רבה בתחום שבאה לידי ביטוי בהופעתם של יצרנים מקומיים בעלי מבשלות מוקפדות שמתחרים אל מול המבשלות המסחריות ומציעים חלופות נוספות למשקה האהוב, אשר נמצא במקום השלישי בצריכה העולמית לאחר מים ותה. חרף זאת תרבות הבירה בישראל נמצאת בפער משמעותי מארצות כמו צ'כיה וגרמניה ששם שתיית בירה היא חלק מתרבות ומסורת ארוכת שנים – שם רוב התוצרת המקומית נמכרת במהירות וזאת כיוון שהבירה היא חלק מהיום-יום, אירופאים שותים בירה בצוהריים ובסיום יום עבודה ונכדים שותים את הבירה שהסב שתה. ישראלים ממוצא אירופאי שחוו תרבות זו לא המשיכו אותה בארץ תנאי ההתאקלמות הקשים.
חרף זאת ועל אף שלשוק יש עוד מרחב רב להתפתחות בירות ישראליות מתוצרת מבשלות מקומיות נמצאות כמעט בכל חנות משקאות ובר ונראה כי לא ירחק היום בו מסעדות יציעו מפרט עשיר של בירות מתוצרת מקומית.
מבט לעתיד- בירה ישראלית בכל מסעדה?
עד ליום שבו בירות יהוו מרכיב מהותי מתפריט המשקאות בדומה ליינות ישראלים נראה כי שיטת השיווק בה יקבים מתחילים להציע בירות ממבשלות מקומיות מוכיחה את עצמה, כאשר לאחרונה ניתן לראות כי יקבים מובילים נכנסים לתחום. לדוגמה יקב "כרמל מזרחי" וכך גם יקב "רמת הגולן" שמשווק את הבירה הצפונית – "בזלת" ובעתיד גם יקבי "כרמל" אשר צפויים לשווק את בירת "אלכסנדר". דרך אחרת למנף את השיווק ולהגיע ישירות אל הצרכן הישראלי חובב האיכות היא באמצעות שיווק ישיר באתר הבית או דרך אתרי נישה כמו יומרקט, שחושפת לציבור הרחב יצרנים ישראלים המציעים תוצרת מעולה ביניהם את בירת גיבורי העל מבית מבשלת גיבורי העל של האחים אייל ומידד – יצרני בירה מקומיים.
כיום קיימים בישראל מעל ל-25 מבשלות בירה מקומיות, מבשלות אלו תואמות את העדפות החך הישראלי שכבר הורגל לטעמי ביטר ולמד להבדיל בין לאגר כהה ללאגר יבש. ניכר כי תחום זה עדיין לא הגיע לשיא פריחתו וכי צפויות להיפתח מבשלות נוספות לצד ייבוא של מותגי בירות נוספים ומוכרים פחות. מגמות נוספות שצפויות להציף את השוק בעתיד הן ייצור בירה ללא אלכוהול – אשר מאפשרת לשלב את הבירה לאחר אימון או כחלק מיום העבודה וכן בירה "היברידית" החולקת שיטות ייצור עם משקאות אחרים כמו תהליך יישון בחביות וויסקי וכן בירות המשלבות טעמי רום, ליקר ויין מבעבע. מה שבטוח – העתיד בשוק הבירה הישראלי הולך להיות מעניין.