נשבו בקסם המתוק – כמה מילים על תעשיית השוקולטיירים בישראל
תעשיית השוקולד בישראל מתקיימת כבר מעל למאה שנים (הראשונים היו משפחת פורמנצ'נקו בעלי חברת "עלית") אך רק בעשור וחצי האחרון החלו לצוץ שוקולטריות עצמאיות מכל רחבי הארץ שמציעות תוצרת מקומית באיכות אירופאית משובחת. כיצד השתנה הטעם של הישראלי חובב השוקולד? מהם הקווים המאפיינים של השוקולטריות המקומיות? היכן לומדים את התחום? ומה המגמות לשנים הקרובות? התשובות כאן בכתבה.
עד לא מזמן הישראלי הממוצע צרך בשנה בין קילוגרם עד קילוגרם וחצי שוקולד לנפש אך בשנים האחרונות עם תמורות טכנולוגיות שחלו בתחום המזון וכניסה של שחקנים חדשים לשוק המספר רק הכפיל את עצמו ונראה שנמצא במגמת עלייה מתמקדת. שוק השוקולד בישראל חולש על פני שחקנים גדולים כמו "עלית", "נסטלה", יבואנים קטנים ויבואנים מקבילים ואמני שוקולד, המכונים שוקולטריים ומציעים מגוון פרלינים וחטיפים ייחודיים בייצור מקומי ומוקפד. השוק מוערך בהכנסות של כ-650 מיליון שקלים בשנה ושינה את תדמיתו מן הקצה אל הקצה – שכן לא מדובר עוד בקופסאות פרלינים שעוברות בין ידיים שונות אלא במארזים לפינוק עצמי הניתנים גם כמתנה יוקרתית מובחרת.
השוקולטריים של היום חובשים מספר כובעים, חלקם מתפקדים גם כקונדיטורים, חלקם הגיעו מתחומי המטבח אך כשגילו את נפלאות קסם השוקולד זנחו את חומרי הגלם האחרים והחלו לעסוק באומנות עשיית השוקולד.
ייצור מקומי – איכות אירופאית (קווים מאפיינים)
שוקולד טעים ואיכותי מתחיל בחומר גלם משובח, השוקולטריים המובילים רוכשים את חומרי הגלם מדנמרק, הולנד, בלגיה וצרפת ובאשר לתוספות – אותן ניתן למצוא בארץ ובשפע. הייצור מקומי, מסורתי וידני, כאשר ישנה השקעה רבה בכל פרלין, פסלון או קישוט והדבר בא לידי ביטוי באיזון הטעמים גם אם הם מתחלפים ביניהם אך נשארים בפה למשך מספר דקות. לכבוד מועדים ואירועים מיוחדים כמו יום האהבה, יום המשפחה, חגי ישראל וכן הלאה השוקולטריים משיקים קולקציות ייחודיות וחד-פעמיות, המשמרות או מדגישות מוטיבים כמו שימוש בפירות העונה, צביעת הפרלינים בגוונים מסוימים ויצירת שילובים מעניינים של טעמים.
היכן לומדים להיות שוקולטייר?
שוקולטריים רבים רכשו את השכלתם המקצועית באירופה, בבתי ספר בבלגיה ובצרפת או אצל שוקולטריים מקצועיים בעלי שם בתחומם, לעיתים המפגש עם השוקולד היה בין אישי אל מול שוקולטייר אירופאי שהצית את ההתלהבות ולעיתים האהבה למקצוע הגיעה דווקא לאחר התנסות עם קונדיטוריה ובישול – רבים מהשוקולטריים המקומיים מציינים שהם אוטודידקטים. כיום ניתן ללמוד את המקצוע ב"דנון" בית הספר למקצועות הקולינריה וכן ב"אסטלה" שמציעה תוכנית בינלאומית בתחום לקונדיטורים בהכשרתם ומעוניינים ליצור עם הידיים, כאשר בדרך כלל לאחר תקופת הלימודים הרשמיים ישנה תקופת לימודים נוספת שכוללת תוכניות הכשרה אצל שוקולטריים מובילים ברחבי העולם. תוכנית לימוד נוספת מוצעת על ידי האקדמיה הישראלית לשוקולד בראשות רונן אפללו, אשר הגיע אל העולם מתחום טכנולוגיות המזון וגילה שבשוקולד – אין סודות. כיום הוא מנחיל ידע מקצועי בתחום למקצוענים וחובבנים המעוניינים לייצר פרלינים וחטיפי שוקולד באמצעות חומרים טבעיים.
השוק הישראלי התבגר ומעדיף שוקולד מריר
באשר לתחזית העתידית הרי שהחך הישראלית עבר שינויים רבים עוד מימי טבלאות השוקולד של "שמנונית" (שמו הקודם של שוקולד "הפרה" האהוב) אם בעבר ישראלים גילו עדיפות מובהקת לשוקולד חלב הרי שהיום הם מגלים פתיחות רבה לשוקולד מריר. מוצרים רבים בבוטיקים המתמחים בשוקולד מבוססים על 70% מוצקי קקאו המקנים טעם עוצמתי ומרקם קטיפתי ומשתלבים היטב עם עשבי תיבול, פירות טריים ופירות יבשים ותבלינים – כאשר השוקולד הוא "השחקן הראשי" במערכה ואילו הטעמים הנלווים נועדו להעצים אותו ולהדגיש רבדים נוספים בטעמו. בעתיד ניכר שטכנולוגיות טמפרור חדשות ישתלבו יותר ויותר בשוק כך למשל יצירת גלים ודוגמאות בשוקולד עצמו תוך למידה מתמדת של מגמות עכשוויות בשוק השוקולד העולמי.